החוב לדודי
רגע לפני שהמזכירה מכניסה אותי לחדר של דודי, אני חושב על זה שהפעם האחרונה שדיברנו צעקנו אחד על השני. הוא כעס עלי נורא. איריס הייתה הבחורה הכי חמודה בכיתה ואיכשהו שנינו רצינו להתחיל אתה אבל היה לה חבר אחר וכשהיא נפרדה ממנו, דיברנו על זה בינינו ואפילו התווכחנו, מי ינסה להתחיל איתה ראשון. נפרדנו במריבה אחת גדולה ואז שנינו חיזרנו אחריה. משום מה היא בחרה בי.

מאז לא נפגשנו וגם לא דיברנו. החיים התקדמו להם. עשינו צבא, למדנו באוניברסיטה ואחר כך עברנו לגור ביחד... מאז התיכון עברו בערך... 18 שנים.

שמעתי עליו, אי אפשר שלא, היה כתוב עליו בכל העיתונים. הוא הקים סטרט אפ שנמכרה בהרבה כסף ואחר כך השקיע את הכסף בחברות אחרות שגם הן נמכרו או הונפקו. כיום הוא נחשב לאחד האנשים העשירים בישראל ואני עכשיו בא לבקש את עזרתו.

הסתבכתי, אפילו הסתבכתי בגדול.  נעקצתי על ידי נוכל, בן זונה. לא אכנס לפרטים, אבל הוא שכנע אותי להיכנס לאיזו הרפתקה פיננסית  שנראתה טוב על הנייר ואחרי חודש וחצי התברר ששום דבר לא היה נכון. התוצאה היא שהוא לא רק גנב ממני כסף, אלא גם סיבך אותי בחוב מפחיד לשוק האפור. הם עשו אצלי ביקור במשרד ואיימו עלי ובמרומז על המשפחה.

כשסיפרתי לאיריס היא בכתה, אבל אחר כך נעשתה פרקטית. איכשהו גייסנו את כל המשאבים שיכולנו והחזרנו את רוב החוב, אבל עדיין נותרו כמה עשרות אלפים שלא היו לנו ואז איריס העלתה את הרעיון שנפנה לדודי.

"לאאא, הוא כועס עלי ולא מדבר עלי בגללך" אמרתי ואז סיפרתי לה על הריב האחרון שלנו.

היא חייכה אלי. זה נשמע טוב אבל היא נעשתה שוב פרקטית. "אם הוא כל כך רצה אותי אז, אז הוא גם ירצה אותי גם היום" אמרה והרגשתי את הרעד עובר בכל גופי.

"את לא רצינית" לחשתי.

"יש לך ברירה אחרת?" שאלה ואז קמה והלכה... ולמחרת היום באתי לשחר את פניו של דודי, לבקש ממנו עזרה.

כשאני נכנס אליו לחדר הוא מקדם אותי בברכה, אנחנו מתחבקים מחליפים קצת זיכרונות ואז אני בקצרה מספר לו על כל העניין. "אין לי אל למי לפנות" אני אומר לו ודמעה זולגת מעיני. דודי מחבק אותי, "אין בעיה, אני אעזור לך" הוא אומר ודמעות העצב מתחלפות להתרגשות. "באמת?" אני שואל והוא מניד את ראשו.

הוא באמת עוזר, רושם צ'ק שסוגר את העניינים ואני נשבע בפניו שאחזיר לו כל אגורה. אחר כך הוא מוסר ד"ש לאיריס ואני מספר לו שאיריס היא זו שהציעה לי לפנות אליו ואומר לו שהיא תתקשר להודות לו.

בבית אני מספר לה את הכל ונותן לה את המספר והיא כמובן אומרת שתתקשר להגיד תודה. אני לא יודע מה נאמר באותה שיחה או בשיחות ההמשך שלבטח היו, אבל מה שאני כן יודע שאחרי שלושה שבועות איריס בישרה לי שהערב נארח את דודי לארוחת ערב.

שהוא נכנס עם בקבוק גראפה ביד, אנחנו מתחבקים, הוא גם מתחבק עם איריס ומשום מה נדמה לי שהחיבוק הזה הוא קצת אחר מחיבוק אחר, אבל אני לא אומר מילה. דודי הוא מטיבנו, הוא זה שהציל אותנו..

האוכל טעים במיוחד, ממיטב המטבח של איריס שעשתה מאמצים כבירים לסחוט עוד ועוד מחמאה.  "אין מה להגיד, גם יפה גם אופה" מחמיא לה דודי 

"שנעבור לסלון?" אני מציע ופותח את בקבוק הגראפה. דודי מהנהן בראש.

אנחנו מתרווחים על הספה. "איפה איריס?" הוא שואל אותי ואני לא יודע, אבל פתאום היא מגיחה כשהיא לבושה... המממ... לכנות את מה שהיא לבושה כבגד יהיה קצת מוגזם. היא לבושה בייבי דול אדום ושקוף שניתן לראות דרכו את החזה היפה שלה היא מתיישבת על הכיסא ליד דודי. "אפשר גם כוסית?" היא שואלת בשיא הטבעיות. אני רוצה להגיד משהו אבל המילים לא יוצאות לי.

דודי הוא שמוזג לה כוסית ואיריס לוגמת ממנה. "עוד?" הוא שואל והיא מהנהנת והוא מוזג עוד.

"עכשיו הקינוח?" היא שואלת במתק שפתיים ואני לא לגמרי מבין על מה היא מדברת, הרי אכלנו את הקינוח שהיא הכינה, אבל כשאני רואה את דודי מהנהן כלפיה בחיוך ואת איריס בלי שום עכבות, יורדת אל הברכיים, עושה שניים שלושה צעדים לכיוון דודי ומתחילה לפתוח לו את המכנסיים, אני מבין הכל.

פתאום לאט לאט נופל לי האסימון. איריס אשתי... אני מחוויר, רוצה לצעוק אליה, אבל שום קול לא יוצא לי מהפה. איריס בינתיים ומושכת את המכנסיים של דודי כלפי מטה ומסניפה את אזור חלציו "המממ..." ומשחקת לו בזין.

אני רגע מסתכל על איריס ורגע אל דודי ופתאום אני רואה שהתחתונים שלו מופשלים, הזין שלו בחוץ ואיריס משחקת בו וגוחנת לפנים, מלקקת אותו לרגע ומכניסה אותו לפה.

הגרון שלי יבש. מבטי נעוץ בזין של דודי שהולך וגדל בפיה של איריס אישתי. היא מלקקת אותו מלמטה למעלה, מכניסה לפה, מוצצת תוך שהיא משמיעה קולות מציצה. דודי גונח קלות ומניח על ראשה יד במעין נונשלנטיות קלה.  אני עוקב אחרי פניה של איריס. היא אפילו לא מסתכלת אלי אלא רק משקיעה במציצה. יורדת אל הביצים, מלקקת מעבירה את הלשון לאורך כל הזין ושוב מכניסה לפה. מידי פעם היא משמיעה קולות של הנאה.

ברגע מסוים הוא מושך אותה אליו ושניהם מתחבקים ומתנשקים בעוד ידיו מגששות אל גופה. אני רואה איך הוא מלטף את התחת החמוד שלה ופתאום אני שם לב שהיא בכלל בלי תחתונים. הוא שולף את השדיים שלה מתוך הבייבידול ואיריס מצמידה את חזה לפיו. הוא נדבק לפטמה אחת ואחר כך עובר לשד השני, יונק את השניה.

"אני צריכה אותך בפנים" היא ממלמלת ומפשקת את עצמה, מתיישבת על הזין השלוף שלו.

אני מחכך את העיניים שלי בידי. לפני רבע שעה הכל היה כל כך נינוח, נעים הרגשתי כיף, הרגשתי רגוע סוף סוף ופתאום... אני מרגיש איך הראש שלי מתפוצץ. פטישים הולמים בי. אשתי איריס מזדיינת ברגע זה מול עיני עם דודי על הספה שלנו בסלון ואני... אני שותק.

גופה עולה ויורד על הזין שלה ודודי בידיו עוזר לה. שניהם גונחים קלות ואז הם נעצרים. "אנחנו הולכים אל המיטה" היא מודיעה לי ויורדת ממנו. היא מושכת אותו אל חדר השינה והדלת נסגרת.

אני נעמד ליד ושומע אותם מזדיינים בלהט. אני רגע חוזר לסלון עדיין מסוחרר כולי. מה קורה כאן?

אני שוב חוזר אל הדלת ושומע את איריס גומרת בצעקות... ואחר כך גם את דודי גונח.

אני חוזר לספה ופותח את הטלוויזיה, מנסה להסית את המחשבה למקום אחר, אבל שום דבר לא עובד, עדיין בהלם. "מה הם עושים שם בחדר?" אני שואל את עצמי ושוב ניגש ומצוטט. "בזהירות" אני שומע את איריס מבקשת ואז נאנקת קלות.

אני לא יודע מה לומר.

רק אחרי שעתיים הדלת נפתחת ודודי יוצא משם, אוסף מהסלון את התחתונים והמכנסיים ומתלבש מהר. הוא מסתכל עלי ומחייך, "היה כיף, מעכשיו ניפגש לעתים קרובות יותר" הוא אומר לי.

אחרי שהוא יוצא מהבית ואני נועל אחריו, איריס יוצאת ערומה לגמרי. אני רוצה להגיד לה משהו, אבל היא מקדימה אותי.

"כל השנים תהיתי אם עשיתי בשכל כשבחרתי אותה עליו, היום בדקתי. כן, אני שמחה שהעדפתי אותך  אבל ..." היא מחייכת אלי ונדמה לי שהחיוך שלה הופך להיות קצת רע, "אבל אני מתכוונת להמשיך ולהזדיין איתו..."